מכון ליאו בק ירושלים לחקר ההיסטוריה והתרבות היהודית-גרמנית הוא מכון בינלאומי אקדמי ותרבותי. המכון נוסד במטרה לקדם את המחקר על יהדות גרמניה ומרכז אירופה בתקופה המודרנית ולייצג את המורשת הליברלית של יהדות גרמניה בחברה הישראלית.

מי היה ולטר רתנאו שעומד כאישיות המרכזית של חודש יוני במכון ליאו בק?
ב- 24 ביוני נציין 100 שנה להירצחו של ולטר רתנאו שר החוץ הגרמני-יהודי בתקופת רפובליקת ויימאר. בסדרת סרטונים חדשה נדון בדמותו של רתנאו המגלם בביוגרפיה יוצאת הדופן שלו את הדילמות והמחלוקות המשקפות את החיים של היהודים בגרמניה: הצלחה מטאורית מול כשלון אכזר, משברי זהות, רכישת השכלה ככלי לעלייה במעמד החברתי, איך להיות יהודי ברפובליקת ויימאר ועוד.

פרופ' שולמית וולקוב, פרופסור אמריטה באוניברסיטת תל אביב ומחברת הספר "ולטר רתנאו: טרגדיה יהודית גרמנית" מספרת על שנותיו האחרונות של ולטר רתנאו המציגות את הסתירות, הדילמות ואת ריבוי הפנים שמשקפות את החיים היהודיים בתחילת המאה העשרים.

רתנאו כיהן כשר החוץ של גרמניה בתקופה רבת תהפוכות. הבעיות הכלכליות, הפוליטיות והחברתיות של גרמניה לאחר התבוסה במלחמת העולם הראשונה הביאו לתקופה חסרת יציבות במעבר בין מונרכיה לדמוקרטיה. לכך נוספו האבטלה הגואה, האינפלציה והרעב אשר יצרו קרקע פוריה לתנועות וקבוצות קיצוניות, אנטישמיות ולאומניות אשר חיפשו למצוא אחראי למצבה של גרמניה. באוירה זו התמנה רתנאו לתפקיד שר החוץ, ארבעה חודשים לאחר מכן נרצח, דבר שגרם לזעזוע כבד בחברה הגרמנית וכמיליון איש השתתפו בהלווייתו.

חידושים הוא כתב עת אקדמי שפיט (נכלל במודל ות"ת) המתפרסם בשפה העברית ורואה אור פעם בשנה במסגרת מכון ליאו-בק בירושלים.
חוקרים ותיקים וצעירים מוזמנים לשלוח למערכת מאמרים מקוריים שלא התפרסמו בעבר.

מכון ליאו בק ירושלים מזמין חוקרות וחוקרים בכל שלב אקדמי לקבוצת המחקר שתפעל בשנת הלימודים תשפ"ג

כיצד נראו חיי היום-יום של צעירים וצעירות באשכנז בימי הביניים? איך השפיעו היחסים החברתיים בין הצעירים לבין שכניהם הנוצרים על זהותם היהודית והמגדרית? באיזה אופן נתפסה הגבריות בעיני הצעירים היהודים, ומה בין תפיסת הגבריות הרבנית לערכי הגבריות האבירית של אירופה?

המורשת החומרית והאינטלקטואלית של בית המדרש הגבוה למדעי יהדות בברלין

הפרויקט המשותף של מכון ליאו באק ירושלים ומכון לייבניץ להיסטוריה ותרבות יהודית – סיימון דובנוב בלייפציג. הפרויקט הרב-תחומי בן שלוש שנים ממומן על ידי קרן המחקר הגרמנית (DFG) במסגרת התכנית "מורשת התרבות היהודית", מתעתד לבחון מחדש את ההיסטוריה של בית המדרש. קרן המחקר הגרמנית (DFG) תממן את הפרויקט "מורשת התרבות היהודית" עד שנת 2025.