התרגומים של המשורר והמחזאי הספרדי פדריקו גרסיה לורקה יוצרים קורפוס מתורגם מגוון ועשיר מהשירה הספרדית המודרנית, והם מקרה מעניין במיוחד בשל האפשרות לבחון אותם ברובד כפול, ראשית מתוך התחומים הלשוניים והספרותיים הישראליים שהתפתחו בנסיבות יוצאות דופן – בהן התרגום שיחק תפקיד מכריע בהעשרת היבטים מגוונים של השפה המתהווה וספרותה הצעירה; ושנית, כחלק ממסורת קלאסית של תרגום ופרשנות מחודשת, באופן המתייחס לתפקידו של התרגום בקריאה חוזרת של יצירות קלאסיקות ובגיבוש הקאנון הספרותי. הספרות הספרדית שנמצאה בשולי רשת התרגום של העברית המודרנית, הופכת נוכחת יותר במהלך המחצית השנייה של המאה ה-20, בעקבות הגמשה כללית של המערכת הלשונית והספרותית שהיתה נוקשה מאד עד אותה עת. תרגומו של רפאל אליעז לרומסרו צועני (1958)של לורקה הוא הראשון בעברית ומופיע על ספו של שינוי זה. מכאן ואילך יצירותיו של לורקה יוצאות לאור בעברית בידי מתרגמים שונים (בין היתר: רינה ליטווין 1989, 2001; רמי סערי 1999, 2002, 2019).
בהצגתי אציג את מחקרי בתרגום ספרדית-עברית ואדגים באמצעות השיר הראשון ברומנסרו –"Romance de la Luna, Luna” , את השוני בין שלושת תרגומים: מאת רפאל אליעז (1958), מאת רינה ליטוין (2011) ומאת רמי סערי (2019), כדי להבין את אפשרויות הניתוח הטמונות בהצלבת הטקסטים ובשינוים בנורמות התרגום בכל תקופה ותקופה. אריקה מחיה דוקטורנטית בשנה שנייה בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית. מחקרה בוחן היבטים שונים של תרגום ספרותי ספרדית-עברית דרך עדשות שונות: ספרותית, בלשנית, היסטורית. התזה שלה מתמקדת בתרגום ותרגום מחדש בעברית מודרנית באמצעות העיבודים העבריים של המשורר והמחזאי הספרדי פדריקו גרסיה לורקה והקבלה של יצירתו בתרבות הישראלית.
