שפת תשתית או "דם בעל שני גוונים"? אבות ישורון כותב שירה ביידיש

טיוטה לשיר קבר קובנר, 1988-1987, מתוך ארכיון אבות ישורון (409) במכון גנזים עש אשר ברש

הקריאה בשירת אבות ישורון מעוררת לעיתים קרובות תחושה שאנחנו קוראים תרגום כלשהו למקור שנסתר מעינינו – מקור לא ידוע, לא נגיש ואולי אפילו לא קיים. בדרך כלל המקור נראה יידי, לפעמים נראה שהוא משפה אחרת (ערבית, פולנית ועוד).
האופי התרגומי של שירת ישורון בא לידי ביטוי בארבעה כיוונים. שניים גלויים מהשירים שפורסמו, ושניים נראים בעיקר בארכיון שלו: (1) תרגום מעבד למכתבים ולאמירות של בני המשפחה בעיקר; (2) כתיבת מילה או משפט בשפה שאינה עברית ותרגום לעברית בצמוד – אולי בדומה לתופעות בספרות הרבנית או לשיטת הלימוד בחדר – לא תמיד התרגום מדויק, ולפעמים הטקסט בשפה האחרת מתפרש ע"ד העברית; (3) תרגומים לשירים של אחרים; (4) גרסאות ביידיש לשירים שפרסם בעברית – את זה חשפתי בהרצאתי בקבוצה.
הגרסאות שהשתמרו בארכיון שייכות לשתי תקופות קצה: בתי שיר משנות ה-30, כעשור אחרי שישורון עלה לארץ, ושירים משנות ה-80 – שנות חייו האחרונות. בגרסאות המוקדמות נראה שהמטרה היא, כמו שישורון כתב לדב סדן על אחת מהן, "למען הַבהיר לי את הלשון" (הסבוכה שלהן, כשניסה לעמוד באילוצי "נוסח שלונסקי"). לא ברור מה הייתה המוטיבציה לגרסאות המאוחרות, אבל נראה שהן ממחישות את הצהרות הפואטיקה שלו על הצורך לכתוב ב"דם בעל שני גוונים" – יידיש ועברית – או "ליצור משתי המילים [בשתי השפות] מילה אחת". הגרסאות היידיות אומנם בהירות יותר בהכללה מהעבריות, אבל ההיתוך עברית-יידיש זו בתוך זו, זו כנגד זו, הוא המייחד את הפואטיקה של ישורון.
השיר היחיד שהשתמרו לו כמה גרסאות יידיות מלאות הוא "קבר קובנר" (כל שיריו 4, עמ' 96-95), ועל בסיסו הדגמתי את רוב טענותיי. מצד אחד הראיתי שהנוסח היידי עוזר לנו להבין את הנוסח העברי בכמה תחומי לשון. מצד אחר מתברר שגם הנוסח היידי חורג במקרים רבים ממוסכמות הלשון היידיות, והרכיב העברי בו נרחב מהמקובל. כלומר, גם הגרסה היידית מושפעת מהעברית, ולא רק להפך. המסקנה היא שיידיש בשירת ישורון אינה "שפת תשתית" (סובסטראט) במובן הקלאסי או בדומה למקומה בספרות התחייה – חשיבותה אינה רק בהיותה מתחת לפני השטח, אלא במתח שהיא יוצרת עם העברית ובהשפעה ההדדית ביניהן.
הצבעתי גם על כמה טקסטים של קובנר שעומדים בבסיס השיר של ישורון, וקריאה בהם אולי יכולה להסביר מדוע דווקא השיר הזה "נבחר" לניסוי הכתיבה הדו-לשונית. התברר גם שמקור אחד הטורים הסתומים בשיר נמצא בדימוי ממכתב של ישורון לקובנר – דימוי שהתגלגל מאז ועד השיר עוד ארבע פעמים לפחות בשירת ישורון. בסופו של דבר, הנוסחים היידיים מעלים מחשבה מחודשת על שפת השיר בחלקים גדולים משירת ישורון: אם זו שירה דו-לשונית, תרגום עצמי (ומהו המקור?) או שירה בלשון היברידית.

לקריאה נוספת:

רחל איתן, "אבות ישורון: השיר הוא האהבה לדבר", הארץ, 19.3.65.
הלית ישורון, "אני הולך אל הכול" [ריאיון עם אבות ישורון, 1982]; "איך אתה מגיע לשיר?" [כנ"ל, 1986], בתוך: איך עשית את זה, תל אביב תשע"ו, עמ' 65-37; 158-149 (זמין לבעלי משתמש באתר "פסיק", למשל מחשבון אוניברסיטאי, בקישור הזה).
חנה קרונפלד, "'לנשום דרך שני הנחיריים': לקראת היסטוריוגרפיה משותפת של הספרות העברית והיידית החדשה", יגאל שוורץ ואחרים (עורכים): מחשבת הספר – מחקרים בספרויות יהודיות מוגשים לאבידב ליפסקר, רמת גן תש"ף, עמ' 160-145 (זמין כאן לבעלי משתמש באתר כותר).

בתצלום: טיוטה לשיר "קבר קובנר", 1988-1987, מתוך ארכיון אבות ישורון (409) במכון גנזים ע"ש אשר ברש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

0
    0
    סל הקניות שלך
    סל הקניות ריקחזרה לחנות

    חיפוש באתר

    כניסת משתמשים