יומנו של הרמן אברהם

"לילה תחת שמיים בהירים" במשפט הזה מסיים הרמן אברהם (Hermann Abraham) רבות מרשומות היומן שלו. אברהם היה מורה יהודי-גרמני, שנולד ב-10 ביולי 1887 וחי בנידנשטיין (Niedenstein), בקרבת העיר קסל בגרמניה. במשך כמעט 80 לילות, היה הוא חלק מהצבא הגרמני שפלש לצרפת דרך לוקסמבורג ובלגיה. כעת, לאחר יותר ממאה שנים, תרמה את יומנו דניאל פרומברג – …

יומנו של הרמן אברהם לקריאה »

ספריית האגודה המרכזית של יהודי גרמניה במכון ליאו בק בירושלים: חקר מוצאות ספרים (provenance) על קצה המזלג

אחת המטרות העיקריות של מייסדי מכון ליאו בק שהוקם בירושלים במאי 1955 היתה לשמר את המורשת התרבותית והרוחנית של יהדות גרמניה לאחר השמדתה. במהלך העשורים שחלפו, קלט המכון שלל חומרים – בעיקר ספרים ומסמכים ארכיוניים – מיחידים וממוסדות תרבות בישראל. תרומות אלו הניחו את היסודות לספריית המחקר של המכון, שאף שאיננה מקיפה, הרי שבכל זאת …

ספריית האגודה המרכזית של יהודי גרמניה במכון ליאו בק בירושלים: חקר מוצאות ספרים (provenance) על קצה המזלג לקריאה »

בנימין עם קפקא: בבל, שפה יהודית והאיסור על התמונה הרצאה בקבוצת המחקר ׳בין שפות יהודיות׳

הארכיטקטורה, היא זו אשר לא נפלה לתוך עבודת התמונה. (Hermann Cohen, Religion of Reason, Out of the Sources of Judaism) נדמה ששום צורת אמנות אנושית אינה מגיעה לכלל פשרה בצורה כה עמוקה כמו הארכיטקטורה אצל קפקא. אין צורת אמנות חיונית ממנה ומול אף לא אחת מצורות האמנות האחרות ניכר הבלבול באופן כה בולט. (ליד בניית …

בנימין עם קפקא: בבל, שפה יהודית והאיסור על התמונה הרצאה בקבוצת המחקר ׳בין שפות יהודיות׳ לקריאה »

"תעיש אלרפובליכּ!" על הערבית-יהודית כשפת כתיבה פוליטית

"היהודים הילידיים אינם צרפתים, אלא ערבים בני הדת היהודית. שפת אמם היא הערבית, שאותה הם מדברים גרוע וכותבים באותיות עבריות" – שארל דו בוזה, 1871 "א שפראך איז א דיאלעקט מיט אן ארמיי און פלוט" ("שפה היא דיאלקט עם צבא וצי") – מקס ויינרייך מפי אדם אנונימי, 1945 "יש לי שפה אחת בלבד; היא אינה …

"תעיש אלרפובליכּ!" על הערבית-יהודית כשפת כתיבה פוליטית לקריאה »

השם היהודי, בין מסורת והיסטוריה – המקרה של ז'ורז' פרק

בדברי הצגתי את הופעת השם היהודי ביצירה של ז'ורז' פרק (1982-1936): סופר יהודי-צרפתי, יתום מלחמת העולם השניה שאיבד את אימו באושוויץ והיה לילד מוחבא (enfant caché). לימים היה לאחד הסופרים המוערכים במאה ה-20 בצרפת. ביצירתו הוא מאיר את השם היהודי כגוף-ידע דחוס המקדד מסורות מורכבות יחד עם עקבות של נסיבות היסטוריות של פליטות והגירה, התובעות …

השם היהודי, בין מסורת והיסטוריה – המקרה של ז'ורז' פרק לקריאה »

עיון בנוסח ספרדי של מחול המוות במסירה יהודית (כ"י פרמה 2666)

מחול המוות לפי המסורת קסטיליאנית בכתב יד פרמה (Ms. Parma 2666) הוא תיעוד של נוסח ייחודי במינו מתקופת ימי הביניים והוא אחד מעדי הנוסח מבין המוקדמים ביותר של הסוגה הספרותית הזאת; ודרכו אנו עדים באופן עקיף על ידי מעתיק יהודי ליצירה דרמטית-תיאטרלית נוצרית של מחול המוות מספרד של אמצע המאה החמש עשרה. הימצאות עד נוסח זה של מחול המוות בכתיב עברי …

עיון בנוסח ספרדי של מחול המוות במסירה יהודית (כ"י פרמה 2666) לקריאה »

תגובת העיתונות האורתודוקסית למלחמת השפות בשנים 1913-1914

מעמדה של השפה העברית כ’לשון הקודש’ הוא כביכול מובן מאליו במסורת היהודית. עם זאת, בתחילת המאה העשרים עמדה האורתודוקסיה באירופה ובארץ ישראל במבוכה מול השימושים המודרניים שעשו לאומיים וציונים בשפה, בדגש על מודרניזציה בחינוך היהודי. במפגש הוצגה הדילמה של העיתונות האורתודוקסית אל מול ‘מלחמת השפות’ סביב הטכניון בחיפה ב-1913, פולמוס ציבורי שחייב הכרעה בין תומכי …

תגובת העיתונות האורתודוקסית למלחמת השפות בשנים 1913-1914 לקריאה »

תיאטרון ציוני "ברק"

"ברק, יחידת תעמולה ציונית(eine zionistische Propaganda-Sprechtruppe)  הוא אמצעי במאבק למען הציונות. ברק הוא אחת השיטות, לא היחידה. ברק הוא האמצעי להדגיש את הצדדים הרגשיים של התנועה שלנו, לא מתוך הזנחה של האפשרויות הרציונליות אלא כניגוד הכרחי." את הדברים הללו כתב הנס אנטון וולף בהצהרת כוונות על מטרותיו וחשיבותו של התיאטרון הציוני "ברק" שהקימה אגודת הסטודנטים …

תיאטרון ציוני "ברק" לקריאה »

0
    0
    סל הקניות שלך
    סל הקניות ריקחזרה לחנות

    חיפוש באתר

    כניסת משתמשים

    נועה דיין