ללא קטגוריה

ארכיון מכון ליאו בק ירושלים כולל חומרים מגוונים מן ההיסטוריה של היהדות דוברת הגרמנית ממאתיים השנים האחרונות. אולם חומרים רבים מאתגרים לקריאה עבור קוראים וקוראות בני דורנו, כיוון שהם כתובים בכתב יד גרמני מיושן (Fraktur). בשיתוף פעולה מיוחד, סטודנטים מרחבי גרמניה השתמשו בכלים טכנולוגיים חדשניים כדי לפענח ולתעתק אחד מן האוספים הללו. במסגרת פרויקט "בית …

היסטוריה ציבורית במכון ליאו בק ירושלים לקריאה »

הקריאה בשירת אבות ישורון מעוררת לעיתים קרובות תחושה שאנחנו קוראים תרגום כלשהו למקור שנסתר מעינינו – מקור לא ידוע, לא נגיש ואולי אפילו לא קיים. בדרך כלל המקור נראה יידי, לפעמים נראה שהוא משפה אחרת (ערבית, פולנית ועוד). האופי התרגומי של שירת ישורון בא לידי ביטוי בארבעה כיוונים. שניים גלויים מהשירים שפורסמו, ושניים נראים בעיקר …

שפת תשתית או "דם בעל שני גוונים"? אבות ישורון כותב שירה ביידיש לקריאה »

הפרויקט שהצגתי במסגרת קבוצת המחקר ״The Luxembourg Agreement and Its Impacts״ עוסק בחווייתם של תובעים יהודים-גרמנים לפיצויים בגין רדיפתם בתקופה הנאצית. ב-1953 חוקקה ממשלתו של קונרד אדנאואר את חוק הפיצויים הפדראלי, שאפשר לקטגוריות מסוימות של קורבנות הנאצים להגיש תביעות פיצויים ישירות לממשלת מערב גרמניה. בין הקורבנות הללו היו גם יהודים-גרמנים שהיגרו ממולדתם עקב האלימות האנטישמית …

בין בירוקרטיה לזיכרון לקריאה »

התרגומים של המשורר והמחזאי הספרדי פדריקו גרסיה לורקה יוצרים קורפוס מתורגם מגוון ועשיר מהשירה הספרדית המודרנית, והם מקרה מעניין במיוחד בשל האפשרות לבחון אותם ברובד כפול, ראשית מתוך התחומים הלשוניים והספרותיים הישראליים שהתפתחו בנסיבות יוצאות דופן – בהן התרגום שיחק תפקיד מכריע בהעשרת היבטים מגוונים של השפה המתהווה וספרותה הצעירה; ושנית, כחלק ממסורת קלאסית של …

תרגום ותרגום חוזר בעברית מודרנית: רומנסרו צועני לפרדריקו גרסיה לורקה לקריאה »

הארכיטקטורה, היא זו אשר לא נפלה לתוך עבודת התמונה. (Hermann Cohen, Religion of Reason, Out of the Sources of Judaism) נדמה ששום צורת אמנות אנושית אינה מגיעה לכלל פשרה בצורה כה עמוקה כמו הארכיטקטורה אצל קפקא. אין צורת אמנות חיונית ממנה ומול אף לא אחת מצורות האמנות האחרות ניכר הבלבול באופן כה בולט. (ליד בניית …

בנימין עם קפקא: בבל, שפה יהודית והאיסור על התמונה הרצאה בקבוצת המחקר ׳בין שפות יהודיות׳ לקריאה »

"היהודים הילידיים אינם צרפתים, אלא ערבים בני הדת היהודית. שפת אמם היא הערבית, שאותה הם מדברים גרוע וכותבים באותיות עבריות" – שארל דו בוזה, 1871 "א שפראך איז א דיאלעקט מיט אן ארמיי און פלוט" ("שפה היא דיאלקט עם צבא וצי") – מקס ויינרייך מפי אדם אנונימי, 1945 "יש לי שפה אחת בלבד; היא אינה …

"תעיש אלרפובליכּ!" על הערבית-יהודית כשפת כתיבה פוליטית לקריאה »

בדברי הצגתי את הופעת השם היהודי ביצירה של ז'ורז' פרק (1982-1936): סופר יהודי-צרפתי, יתום מלחמת העולם השניה שאיבד את אימו באושוויץ והיה לילד מוחבא (enfant caché). לימים היה לאחד הסופרים המוערכים במאה ה-20 בצרפת. ביצירתו הוא מאיר את השם היהודי כגוף-ידע דחוס המקדד מסורות מורכבות יחד עם עקבות של נסיבות היסטוריות של פליטות והגירה, התובעות …

השם היהודי, בין מסורת והיסטוריה – המקרה של ז'ורז' פרק לקריאה »

מחול המוות לפי המסורת קסטיליאנית בכתב יד פרמה (Ms. Parma 2666) הוא תיעוד של נוסח ייחודי במינו מתקופת ימי הביניים והוא אחד מעדי הנוסח מבין המוקדמים ביותר של הסוגה הספרותית הזאת; ודרכו אנו עדים באופן עקיף על ידי מעתיק יהודי ליצירה דרמטית-תיאטרלית נוצרית של מחול המוות מספרד של אמצע המאה החמש עשרה. הימצאות עד נוסח זה של מחול המוות בכתיב עברי …

עיון בנוסח ספרדי של מחול המוות במסירה יהודית (כ"י פרמה 2666) לקריאה »

מעמדה של השפה העברית כ’לשון הקודש’ הוא כביכול מובן מאליו במסורת היהודית. עם זאת, בתחילת המאה העשרים עמדה האורתודוקסיה באירופה ובארץ ישראל במבוכה מול השימושים המודרניים שעשו לאומיים וציונים בשפה, בדגש על מודרניזציה בחינוך היהודי. במפגש הוצגה הדילמה של העיתונות האורתודוקסית אל מול ‘מלחמת השפות’ סביב הטכניון בחיפה ב-1913, פולמוס ציבורי שחייב הכרעה בין תומכי …

תגובת העיתונות האורתודוקסית למלחמת השפות בשנים 1913-1914 לקריאה »

"ברק, יחידת תעמולה ציונית(eine zionistische Propaganda-Sprechtruppe)  הוא אמצעי במאבק למען הציונות. ברק הוא אחת השיטות, לא היחידה. ברק הוא האמצעי להדגיש את הצדדים הרגשיים של התנועה שלנו, לא מתוך הזנחה של האפשרויות הרציונליות אלא כניגוד הכרחי." את הדברים הללו כתב הנס אנטון וולף בהצהרת כוונות על מטרותיו וחשיבותו של התיאטרון הציוני "ברק" שהקימה אגודת הסטודנטים …

תיאטרון ציוני "ברק" לקריאה »