לרגל מלאות שלושים שנה למותו של ארנסט עקיבא סימון יתקיים באוגוסט 2018, לראשונה, כנס בינלאומי של חוקרים צעירים, שיעסוק במגוון רחב של בעיות ונושאים הקשורים לחייו ולעבודתו של המחנך והאינטלקטואל הישראלי יליד ברלין.
מתחילת שנות העשרים של המאה הקודמת ניכרת ההשפעה הרבה של פעילותו העיתונאית של סימון על השיח של היהדות הדוברת גרמנית. ידידותו עם פרנץ רוזנצווייג ועם נחמיה נובל טבעה בחותמה את עמדתו הדתית שבה ראה ביטוי של יושרה אינטלקטואלית. עמדה זו הנחתה את פעילותו הפוליטית בתנועת הנוער הציונית, במרכז היהודי להשכלת מבוגרים, בברית שלום וכן בהתחלות של תנועת השלום הדתית בישראל של שנות החמישים. כאיש חינוך הייתה לו ההשכלה למבוגרים בזמן השלטון הנאצי דרך של התנגדות רוחנית. מרטין בובר כינה אותו 'בונה גשרים', ואכן מנעוריו ביקש סימון ליצור קשרים ולעורר שיח בין אנשים בעלי עמדות שונות. כך הוא התגייס לקיום הבנה יהודית-ערבית כשם שהתגייס לקיום דיאלוג יהודי-נוצרי אחרי השואה. בישראל הוא היה בין מייסדי מכון ליאו בק ירושלים וכמו כן לימד בסמינר התאולוגי היהודי (JTS) בארצות הברית.
הדיונים בכנס הבינלאומי יעסקו הן בשאלות הפילוסופיות והפדגוגיות והן ביחסים האינטלקטואלים האישיים של סימון. סקירה ביוגרפית תפתח את הכנס ותמקם את סימון בהקשר הפוליטי וההיסטורי היהודי-גרמני והגרמני-ישראלי בין שנות העשרים לשנות השמונים של המאה העשרים. לצד המטרה להפגיש היבטים שונים של המחקר על סימון ולהשפיע בכך על העבודות הפרטניות, מבקש הכנס גם לכונן ולהעמיק קשרים בין החוקרים הצעירים.