האלמנך לנוער יהודי מאת אמיל ברנהרד קוהן: מצפן לילדות יהודית בגרמניה

בעריכת קינגה בלוך, דניאל וילדמן וקרינה צ'יטאיאט

במבזק זה, אתם מוזמנים לדפדף באחד הספרים הפופולריים ביותר שעל מדף הילדים היהודים בגרמניה בתחילת המאה ה-20:  "אלמנך לנוער יהודי" (Jüdischer Jugendkalender) מאת אמיל ברנהרד קוהן. האלמנך, המשלב שפה חזותית באופן ייחודי ומרשים, משקף את התמורה שהתחוללה בגורל יהודי גרמניה בשנות ה-20 וה-30. קוהן רב הכשרונות – מחזאי, מלומד ורב – פיתח את הפורמט החדשני והפופולרי בעבור ילדי גרמניה בשנות רפובליקת ויימר. 

סדרת האלמנך לילדים ולבני נוער נועדה לחנך את בני הדור היהודי הצעיר בגרמניה על תרבות ומסורות יהודיות מתוך גישה משועשעת. היא חתרה לטפח בהם זהות חיובית ובטוחה כיהודים גרמנים. החל מהמהדורה הראשונה ב-1928, נהנה האלמנך מפופולאריות עצומה בקרב המשפחות היהודיות בגרמניה. בשנים הראשונות, הוא הציג את תרבות יהודי גרמניה כחלק מהתרבות הגרמנית הכללית. אבל הדבר השתנה בצורה קיצונית לאחר 1933. המהדורה, שהתפרסמה ב-1934 ונמצאת כיום באוספי מכון ליאו בק לונדון, כבר לא קידמה זהות יהודית בטוחה בגרמניה, אלא הדגישה את החיפוש אחר אפשרויות להגר מהארץ. 

הטקסטים של קוהן הציגו בפני קהל הקוראים מגוון רחב של ז'אנרים ספרותיים וכללו אלמנטים אינטראקטיביים לצד סיפורים מהמקרא והמסורת, מחזות לילדים, טקסטים עובדתיים, מוסיקה ושירה, בגרמנית כמו גם בעברית האלמנכים גם כללו חידות, טקסטים הומוריסטיים, תמונות, תשבצים ואחרון חביב, איורים מקסימים. האלמנך אפשר לקוראים הצעירים להתוודע למגוון שכבות של היסטוריה ותרבות יהודית, מאלכימיה יהודית ועד סיפורים חסידיים מותאמים לילדים, כמו גם הגיגים על האטימולוגיה של שמות משפחה יהודיים. 

עליית הנאצים לשלטון גרמה לקוהן לשנות את תוכן האלמנך שלו. השינוי הזה ניכר כבר במהדורה של שנת 1934, בה הופיעו טקסטים בנושאים כמו הגירה, כדוגמת הסיפור "אריך ומנואל – סיפורו של אנוס" (Erich und Manuel – Eine Marranengeschichte).

במהדורת 1934 גם נעשה נסיון לתת מענה להזיות אנטישמיות פופולאריות, כמו הרעיון שהגוף היהודי הוא חלש וחולני, בין היתר היא הבליטה ספורטאים יהודיים מצליחים כמו אלוף העולם באגרוף מקס בר והאצן תיאו לוי. על אף השינויים העמוקים בתוכן האלמנך, מהדורת 1934 המשיכה לבדר את הנוער היהודי באיורים מקסימים והומור. 

השינויים בנוף הפוליטי בגרמניה גם השפיעו ישירות על חייו של קוהן ואלה של המאיירת הוותיקה שלו, מריאן ברודסקי. ברודסקי נולדה בקייב ב-1912. היא נמלטה מגרמניה הנאצית ובסופו של דבר היגרה לאוסטרליה, שם נפטרה ב-2003. לרוע המזל, לא ידוע רבות על חייה המאוחרים. 

למרבה המזל, אנו יודעים הרבה יותר על קורות חייו של אמיל ברנהרד קוהן (1881-1948). קוהן גדל בברלין ולמד בלשנות, בדגש על לשונות המזרח, ועד מהרה גילה עניין בציונות. הוא סיים את חוק לימודיו בהיידלברג, עם דוקטורט במזרחנות. אולם במקום לטפח קריירה אקדמית, הוא שב לברלין, לבית המדרש, והיה לרב. בהמשך, הוא כיהן כרב בברלין, אסן ובון. 

בה בעת, קוהן ניהל קריירה מוצלחת כמחזאי ומחזותיו הוצגו בתיאטראות חשובים בגרמניה, כמו גם בארה"ב. אחד ממחזותיו הועלה גם בהבימה. לאורך חייו, קוהן היה חבר בולט בחוגים אינטלקטואליים של יהודי גרמניה, והתרועע עם דמויות מפתח כמו השחקן אלכסנדר גראנאך או המשוררת אלזה לסקר-שילר (ר' מבזק: שאי שלום משוררת). 

לאורך כל הקריירה שלו, היה קוהן מסור לחינוכם של ילדים יהודים. האלמנך שלו מהווה את אחת מתרומותיו המרכזיות בתחום זה. אלא שהכל השתנה מבחינתו ב-1935, כשנעצר על ידי הגסטאפו. הוא הצליח להימלט לאמסטרדם ב-1936 כשהיה בחופשה ממעצרו לרגל בר המצווה של בנו. ב-1939 הוא נמלט מקובה לארה"ב, שם התגורר עד שנהרג בתאונת דרכים ב-1948. 

עותק האלמנך של קוהן באוסף מכון ליאו בק כולל הקדשה אישית לילד בשם מיכה באטסק. ההקדשה נוספה לספר בלונדון, ב-6 בנובמבר 1936. הילד היה בנו של המהגר היהודי קורט באטסק, מראשוני החברים בהתאחדות הפליטים היהודים (AJR). סביר להניח שקוהן פגש את משפחת באטסק בעת שביקר את אחיו האנס, שהתגורר באותו הזמן בלונדון. 

תודות:

ברצוננו להודות לפרופ' גבריאלה פון גלאסנאפ (Glasenapp) ולדבורה הורנר (Horner) על שתרמו מידיעותיהם למבזק. את תמונתו של אמיל ברנהרד קוהן תרמה דבורה הורנר. 

מאמר זה פורסם לראשונה בסדרת "מבזקי הסטוריה ותרבות יהודית בגרמניה" של מכון ליאו בק בלונדון