שיחה עם יחזקאל בונד: מחשבות על שושלות ועל היסטוריות של ספרים

ש: תוכל לספר לי קצת על הרקע שלך? מה עורר את העניין שלך במחקר גנאלוגי והיסטורי?

ת: כמו רבים מעמיתיי, העניין שלי החל בסיפורים מרתקים שסיפרה לי אמי על אבותיי מאזור מינסק וקייב. נוסף על כך, התמזל מזלי לשמוע על חיי השטעטל בפולין מסבתי מצד אמי. הקריירה האקדמית שלי התמקדה בלימודי רוסיה ומזרח אירופה, ואני משער שהבחירה הזו נבעה בין היתר בשל הסיפורים שסופרו לי בילדותי. למדתי חקר יוחסין במכון הבינלאומי ללימודי גנאלוגיה, ובפרט בתוכניות המוקדשות לאזורים של מזרח אירופה ושל גרמניה ובתוכנית ללימודי ד.נ.א וגנאלוגיה גנטית. כמו כן, למדתי במוסדות גנאלוגיים שונים ואני בוגר של קבוצת המחקר GenProof. 

ש: כיצד אתה ניגש לתהליך המחקר? האם ישנם ארכיונים, מאגרי נתונים או משאבים ספציפיים אחרים שעוזרים לך במיוחד לחקור את הדמויות שתרמו ספרים לבית המדרש הגבוה למדעי היהדות בברלין?

ת: במחקריי הגנאלוגיים אני מנסה להבין את בני הדור שקדם לאדם מסוים כדמויות שלמות, ולראות כיצד הם משתלבים בזמנם ובמקומם. אני רואה בכל אדם מחולל בזעיר אנפין של ההיסטוריה. מכיוון שכך, אני מנסה לגלות כמה שאני יכול על כל תורם ספרים כדי להבין מי היה ואיזה תפקיד הוא מילא ביקום בית המדרש. רבים מהתורמים היו בעצמם רבנים שתרמו את ספריהם לבית המדרש, כך שקל להתחקות עליהם במקורות בסיסיים כמו האנציקלופדיה היהודית. כמו כן, עיתונים גרמניים ישנים רבים נגישים לעיון במגוון אתרים ברשת. גם באתרים כמו https://www.deutsche-biographie.de ו־https://www.compgen.de/ ניתן למצוא מידע מועיל. התורמים היו קהילה בינלאומית, כך שהחיפוש אחריהם מוביל את החוקרים בנתיבים מעניינים רבים בכל רחבי תבל. 

ש: מהם האתגרים הגדולים ביותר שנתקלת בהם כשחקרת את בעליהם הקודמים של הספרים, וכיצד התגברת על האתגרים הללו? 

ת: האתגר הגדול ביותר הוא במקרה שיש בידינו רק את שמו של התורם משום לתורמים רבים היו את אותם שמות המשפחה, שמות שהיו שכיחים בקרב יהדות גרמניה בתקופה ההיא. המשימה היא אפוא לקשור את השם לבית המדרש בעזרת מקורות מהתקופה. 

ש: תוכל לשתף אותי באחד משני הסיפורים המרתקים ביותר שחשפת על האנשים או על המוסדות שתרמו ספרים לבית המדרש?

ת: יש הרבה סיפורים מרתקים. דום פדרו השני, קיסר ברזיל, היה מלומד עם תשוקה לשפות. הוא שלט בעברית ותרם למכון את ספרו Poésies, hebraico-provençales du rituel israélite comtadin (פיוטים בעברית־פרובנסלית מפולחן יהודי קומטדין [=יהודי מחוז ונסן בדרום צרפת]).

רשות הציבור קיסר ברזיל דום פדרו
רשות הציבור קיסר ברזיל דום פדרו

נפתלי הרץ אימבר, מחבר השיר "התקווה", שהפך להמנון הלאומי של ישראל, היה אף הוא תורם ספרים. 

נפתלי הרץ אימבר – נחלת הכלל
נפתלי הרץ אימבר – נחלת הכלל

גם ברטולד איינשטיין, דודנו של אלברט המפורסם, היה תורם. הוא היה רב בית הכנסת בלנדאו פפאלץ עד 1935 וחיבר ספר על פירושו של רבי יוסף קארו לספר קהלת. בית הספר היפהפה נחרב בפוגרום נובמבר 1938 ("ליל הבדולח"). אם כן, סיפוריהם של התורמים לבית המדרש הם במידה רבה סיפורים על התקופה ועל המקום שבו הם חיו.

הרב ברטולד איינשטיין מלנדאו – מכון ליאו בק, ניו יורק, F 2104.
הרב ברטולד איינשטיין מלנדאו – מכון ליאו בק, ניו יורק, F 2104.
בית הכנסת שלו בלנדאו פפאלץ – CC 3.0.
בית הכנסת שלו בלנדאו פפאלץ – CC 3.0.

ש: האם נתקלת בסיפורי תורמים שקיבלו תפנית בלתי צפויה או גילו משהו מפתיע לגמרי?

ת: הרב מרקוס יסטרוב, מחבר יצירת המופת "מילון יסטרוב לתלמוד", היה תורם. עד למחקר שערכתי על אודותיו לא ידעתי שהוא ישב בכלא במשך שלושה חודשים בגין תמיכתו בהתקוממות הפולנית [נגד רוסיה] ב־1861.

מרקוס יסטרוב – CC 3.0.
מרקוס יסטרוב – CC 3.0.

אחת התורמות המעניינות ביותר היתה דבורה רום, שירשה את ניהול בית ההוצאה לאור החשוב "רום" לאחר מות בעלה ב־1863. היא נודעה בחוש העסקי המפותח שלה ובהקפדתה על איכות גבוהה. בכינוי "האלמנה רום" היא נודעה בקרב מלומדים עבריים וידיים בכל רחבי העולם, כמו גם בקרב קהלי קוראים במזרח אירופה ומעבר לה, מה שהעניק לה מעמד יוצא דופן בקרב נשים ליטאיות בתקופה ההיא. 

דבורה רום
דבורה רום

ש: האם העניין שלך בגנאלוגיה והמעורבות שלך בפרויקט הנוכחי השפיעו על דעותיך או על תחושותיך האישיות בנוגע להיסטוריה ולזיכרון?

ת: העבודה עם "ספריית הספרים האבודים" רק חיזקה את אמונתי כי כל אדם ממלא תפקיד בהיסטוריה ועל כן חשוב שישמר בזיכרון, הן כיחיד והן כאיבר בזיכרון הקולקטיבי. תורם ספרים בשם הרב דוד סלבר נודע בכינוי "הרב הנשכח". כיום, בזכות הפרויקט, הוא כבר אינו נשכח. 

דוד סלבר – CC 4.0
דוד סלבר – CC 4.0

ש: איזה כיוון השפעה אתה מקווה שהמחקר שלך יקדם, הן מבחינת גילויים והן מבחינת ההשפעה הרחבה יותר על הבנת התקופה הזו בקרב הציבור הרחב?

ת: הדבר המדהים ביותר בנוגע לחקר מחברי הספרים ותורמי הספרים לבית המדרש, היה המגוון הרחב של הרעיונות, התנועות והזרמים שהתבטא בהם. חלוצי היהדות המתקדמת והליברלית; נאמני היהדות האורתודוקסית והחסידית; דמויות המעורבות בעולם המשפט ובמדעים החילוניים – כולם תרמו את תרומתם. אני סבור שמורשת זו של פלורליזם וגיוון צריכה להשפיע על הבנת התקופה ההיא, כמו גם על הבנת ימינו אנו, בקרב הציבור. 

ש: איזו עצה תוכל לתת למי שמעוניין להתנדב או לערוך מחקר דומה על המוֹצָאוֹת (Provenance) של פריטים היסטוריים או בחקר יוחסין?

ת: אני סבור שהשכלה פורמלית בתחום חקר היוחסין וחקר המוצאות ההיסטוריים היא חיונית. אבל לאור העובדה שכיום מצויים משאבים כה רבים באינטרנט, ולאחר התפתחות טכנולוגיות הבינה המלאכותית על אחת כמה וכמה, כולם יכולים וצריכים לחקור את משפחותיהם ואת תולדותיהם. 

ש: אנו, צוות "ספריית הספרים האבודים", משתוקקים ללמוד מהמומחיות שלך. מכיוון שאתה משמש גם מחנך, נשמח לשמוע ממך מהן הדרכים היעילות ביותר לעורר התעניינות של תלמידים בנושאים שלנו? האם תוכל לתת לנו כמה המלצות?

ת: אני חושב שהפרויקט עצמו הוא אמצעי מדהים לאפשר לתלמידים צעירים להתעסק בהיסטוריה באופן קונקרטי ומוחשי. הסיפורים מספרי ההיסטוריה קמים לתחייה אם התלמידים מוצאים את הספרים ולומדים על מחבריהם ועל רעיונותיהם. באופן הזה נעשים התלמידים לחוליה נוספת בשרשרת הזיכרון ההיסטורי הקולקטיבי. 

0
    0
    סל הקניות שלך
    סל הקניות ריקחזרה לחנות

    חיפוש באתר

    כניסת משתמשים

    נועה דיין