Edit
נועה דיין

סגירת מעגל: מסע בעקבות ספר אחד מבית המדרש הגבוה למדעי היהדות

הספריה הווירטואלית

ב"ספריית הספרים האבודים", כל ספר הוא נוסע בזמן ובמרחב. סימני המקור – חותמות, תוויות והערות בכתב יד על דפי בספר עצמו – כל אלה מהווים נקודות ציון בחיי הספר. הלוואי ויכולנו להתחקות אחר מסעו של כל ספר מהרגע שיצא מבית הדפוס ועד לרגע שהגיע למקומו הנוכחי. לרוע המזל, לא נוכל לעשות זאת עם רובם המכריע של הספרים מהקטלוג הווירטואלי שלנו. בעבור כולם, הייתה מלחמת העולם השנייה נקודת מפנה, שחילקה את סיפור חייהם ל"לפני" ו"אחרי". רוב הספרים שנבזזו על ידי הנאצים טרם התגלו, כך שסיפורי ה"אחרי" שלהם עודם כחידה בעבורנו. לו רק יכולנו למצוא את כולם ולאתר כל תחנה ותחנה במסעם. לו הספרים ידעו לדבר.

לספרים בספרייה הווירטואלית שלנו יש שני "מצבי צבירה": נעדרים ונוכחים. אלה הראשונים הם הספרים שנבזזו לבלי שוב; אלה אחרונים התגלו בספריות שונות בחברי העולם. אם תביטו מקרוב, תוכלו גם לזהות מבחר קטן של ספרים ש"הופיעו מחדש". אלה ספרים אותם החשבנו בתחילה לנפקדים, אבל הצלחנו לאתר במהלך חיפושינו.

The first page of the virtual library.הבה נציץ אל מאחורי הקלעים של מחקר המקורות שלנו, ונתחקה אחר מסעו של אחד מהספרים שאותרו מחדש. נברר מה הכלים המועילים ביותר לעבודה עם הספרים, כדי שתוכלו גם אתם לסייע בחיפוש.

ספרים נעדרים ואלה שאותרו מחדש : שאלה של הגדרה

מה פירוש הדבר שספר הופך מ"נעדר" לכזה ש"אותר מחדש"? כדי להשיב על השאלה, עלינו לשאול שתי שאלות נוספות: מהיכן מתקבלת רשימת הספרים הנעדרים? וכיצד ניתן לדעת אילו ספרים היו בבעלות בית המדרש?
לרוע המזל, אף קטלוג מספריית בית המדרש לא שרד את המלחמה. אולם ישנם מקורות משניים שנותנים מושג כלשהו על אוסף הספרים העצום הזה. לאורך השנים, פרסם בית המדרש דו"ח שנתי על פעילויותיו, שכלל גם רשימה של מאות ספרים שהתקבלו בספריה, בין אם נרכשו או נתרמו. תורמי הספרים כללו כמה מענקי הרוח היהודיים באירופה. לעתים, משפחות של אינטלקטואלים שנפטרו תרמו את כל ספריהם כמקשה אחת. במקרים רבים, הסופרים עצמם תרמו את יצירותיהם לבית המדרש, הישר מבית הדפוס, מה שמעיד על כך שהספריה נחשבה לאחת מהכתובות החשובות לכל ספר על יהדות, יחסי יהודים-נוצרים, מחקרי דת ונושאים אחרים.

The title page of the Higher Institute’s annual report.
The title page of the Higher Institute’s annual report.
הודות לפרויקט "זכרון קומפקטי", ניתן כעת לעיין ברשת בכל הדו"חות השנתיים של בית המדרש הגבוה למדעי היהדות.
הודות לפרויקט "זכרון קומפקטי", ניתן כעת לעיין ברשת בכל הדו"חות השנתיים של בית המדרש הגבוה למדעי היהדות.

המידע בדו"חות השנתיים לעתים תמציתי מדי, ואינו תמיד מדויק במאת האחוזים, כך שנדרש מחקר מעמיק נוסף כדי לאתר את הנתונים הביבליוגרפיים המדויקים של כל ספר ולבנות מאגר נתונים. בהמשך, יועלה מאגר הנתונים הזה אל אתר האינטרנט שלנו ויהפוך לחלק מהספריה הווירטואלית שלנו. הספרים מסומנים כ"נעדרים", כיוון שלא ידוע לנו מה עלה בגורלם. התחנה האחרונה במסעם שאנחנו בטוחים בקשר אליה היא 1942, טרם נבזזו על ידי הנאצים. אבל מה קרה בהמשך? האם הם הושמדו? האם הם הועברו לספריות "מחקר" נאציות? האם הם נמצאים כעת בספריה אוניברסיטאית או באוסף פרטי כלשהו?

Die hebräische Sprache: ספר שהתגלה מחדש

The title page of Die hebräische Sprache.
The title page of Die hebräische Sprache.

Leo Metmann. Courtesy of: Nadav Mann, BITMUNA. From the collection of the Hebrew Gymnasium Herzliya. The Pritzker Family National Photography Collection, The National Library of Israel.

ליאו מטמן (יהודה לייב מטמון-כהן), המחנך היהודי הנודע שהקים את גימנסיה הרצליה ונמנה על מייסדי תל אביב, פרסם את עבודת הדוקטורט שלו בשפה הגרמנית, "השפה העברית: תולדותיה והתפתחותה הלקסיקלית מאז קביעת הקאנון והמבנה הדקדוקי של המילה בהווה", בירושלים בשנת 1904. ארבע שנים לאחר מכן, מהדורה נוספת של הדוקטורט הודפסה על ידי אותו המו"ל, אברם משה לונץ. על פי הדו"ח השנתי, מטמן שלח עותק ממנה לבית המדרש ב-1912, ביחד עם עוד אחד מספריו. אולם מכיוון שלא היה לנו מידע נוסף על הספר הוא נחשב ל"נעדר".

 

צילום מסך מ"ספריית הספרים האבודים": Die hebräische Sprache לליאו מטמן.

היום, בעזרת הספריה הווירטואלית שלנו, כל אחד יכול לחפש כל אחד מהספרים מתוך רשימת הספרים האבודים. וזה בדיוק מה שעשיתי: כשנתקלתי בספרו של ליאו מטמן בדו"ח השנתי, חיפשתי אותו בספריה של מכון ליאו בק בירושלים. והפלא ופלא, העותק שברשותנו הוא אכן זה שהיה בבעלות בית המדרש! כיצד יכולתי לקבוע זאת בוודאות?

The various provenance marks inside the book.

סימני המקור השונים בתוך הספר

בספרו של מטמן ניתן למצוא כתריסר סימני מקור שונים. כל אחד מהם מייצג תחנה במסעו המפותל. חותמת בית המדרש וחתימתו, ועוד כמה סימנים אחרים מעידים על כל שהוא אכן היה חלק מהספריה של בית המדרש. על כן, אלא אם החזיקה הספריה בעותק נוסף של אותה המהדורה, גבוהים הסיכויים לכך שזהו אותו ספר בדיוק שמופיע בדו"ח השנתי, ושהספר ה"נעדר" ראוי להיחשב לכזה ש"אותר מחדש".

סימני המקור גם עוזרים לנו להתחקות אחר חלק ממסעו של הספר שקודם לכן לא היה ידוע לנו. חתימה בכתב יד של המשרד הראשי לבטחון הרייך (RSHA) מעידה על כך שלאחר שנבזז ב-1942, מוין הספר על ידי עובדי כפייה בברלין בין סתיו 1942 לקיץ 1943, כשחלק מהספרים הועברו למחסנים. הספרים ששרדו עד סוף המלחמה נמצאו על ידי בעלות הברית. הספרים שלא ניתן היה להשיב לבעליהם הועברו לידי הארגון "תקומה לתרבות ישראל", כפי שעלה גם בגורלו של ספר זה, ועל כך תעיד התווית JCR.

תווית JCR על הדף החלק

ולבסוף, 115 שנה לאחר שיצא לאור בירושלים, נסגר המעגל באותה העיר, והתגלה מחדש במכון ליאו בק.

 

חותמת בית המדרש לצד חותמת מכון ליאו בק.
צילום מסך של מפה הממחישה את מסע חייו של Die hebräische Sprache: ניתן לראות כיצד הגיע לברלין ועזב שנים לאחר מכן.
תהפוכות חייו של Die hebräische Sprache

גם אתם יכולים!

אתם לא חייבים להתגורר בסמוך לספריה או לשהות בה כדי למצוא ספר אבוד. לספריות רבות יש קטלוגים מקוונים, וכמה מהן אף מציעות גרסאות דיגיטליות של חלק מאוספיהן. כל שעליכם לעשות הוא לעבור על רשימת הספרים האבודים שלנו ולנסות למצוא ספרים בכל ספריה שתבחרו. אם העותק שאתם מוצאים – בין אם פיסית או דיגיטלית – נושא את חותמת בית המדרש או כל סימן מקור אחר (כאן תוכלו למצוא רשימת סימנים שתסייע לכם בחיפושיכם) זה סימן שהצלחתם למצוא ספר אבוד של בית המדרש הגבוה למדעי היהדות! ספרו לנו את החדשות הטובות, כדי שנוכל לכלול את הספר ברשימת הספרים שאותרו מחדש.

0
    0
    סל הקניות שלך
    סל הקניות ריקחזרה לחנות

    חיפוש באתר

    כניסת משתמשים