חברים, חברות, שוחרי מכון ליאו בק ירושלים,
האביב בפתח, ואין זו מליצה: כי אנו עומדים היום לשעה הרת-גורל, עת בה המסורת הדמוקרטית ומוסדות החברה האזרחית עומדים במבחן. באצטלה של מפעלי רפורמה נטלה הממשלה החדשה לעצמה את הרשות להפוך את צורת השלטון על הארץ, לכפות מרותה במשפט, בחינוך ובאקדמיה, להחמיר את אמצעי הכיבוש בפלסטין, ולדחוק את צורות החיים החופשיות.
הגל הזה, הקשה, מתחולל גם בארצות שכנות, ומעבר לים. המסורת שלנו – שאנו מסורים לחקור, לחשוב ולזכור, להעיד ממנה, ולהתנגד בשמה, המסורת היהודית הפתוחה, אינה מניחה לנו לסגת מפני סכנות ועוולות. בוודאי ערב חג הפסח, שבו אנו משננים את עקרונות החירות. אם מכון ליאו בק מתברך במסורת, הרי שהדרך הדמוקרטית, והשקפת העולם הליברלית, קרי מחשבת החירות, שאפשר מיד לגזור ממנה גם ערבות-הדדית וסולידריות ליושבי הארץ, יהודים וערבים, אינן זרות לנו. וגם אם אין להפריז בכוחנו, הרי שיש לנו רשות להתנגד – התנגדות אזרחית למופת, לעוולות.
ואם צריכים היינו השראה ומקור לאותה רשות, הרי שיש לנו לחפשם גם באותה מסורת יהודית-גרמנית, שאנו מתברכים בה, שיש לה אומנם פנים רבות, וחלקן אינן בהכרח נענות לאותה השקפת עולם דמוקרטית, במובן הפתוח של המילה, אבל זרמים מרכזיים במסורת זו, במשפט, באקדמיה, בחינוך, גם בתיאולוגיה, וברפואה, במנהל הציבורי ובכלכלה, בספרות ובהגות, נמנים, לצד תרומתם של בני ובנות עדות אחרות, ומהגרים ממזרח ומערב, כמייסדיה של הדמוקרטיה הישראלית. ההתנגדות שלנו ומקורות ההשראה שלנו נסמכים גם על תרומתם. אין זה אולי מקרי לגמרי כי תכנית ההרצאות השנתית במכון ליאו בק מיוחדת השנה הזו לסוגיית ה"רפורמה".
הסדרה שכותרתה "רפורמה. שינוי צורה: היסטוריה, דת, תרבות" דנה בתמורות רדיקליות, תיקונים מהפכניים, לצד שינויים מבניים – מקצתם איטיים או מינוריים, לאורך ההיסטוריה היהודית גרמנית, מאז ימי הביניים ועד העת החדשה, ושואלת על פשרם ההיסטורי והפילוסופי, גם מתוך זיקתם לשאלות של מגדר ומיניות. אתן/ם מוזמנים להשתתף בהרצאות הסדרה המקוונת שיש לה תוקף נוסף לימים אלה, בהם אנו שואלים מהי רפורמה הראויה לשמה.
ומה יש לנו לצפות? כי גם בעת הזו נחולל חידושים רצויים במחקר ונתמיד במסורות החופשיות שאנו מחזיקים בהן, ונרבה בלימוד ובחברותא, כי גם בכוח זה נקנה השלום על הארץ.
אנו מודים לכם, בשם ההנהלה והצוות, לשוחרי ושוחרות מכון ליאו בק בירושלים, על התמיכה והידידות, ומאחלים לחג שמח.
כתמיד, שלכן/ם, גלילי שחר יו"ר מכון ליאו בירושלים