קול קורא לקבוצת מחקר מה נותר מנתר

פרטים נוספים

אמי נתר (Noether, 1882-1935) הייתה אישה פורצת דרך באקדמיה הגרמנית. היא הייתה מדענית יהודייה גרמניה, שהשפיעה רבות ועיצבה את פניה של האלגברה המודרנית. "משפט נתר" מ-1918, הקרוי על שמה, הפך לאבן פינה בפיזיקה המודרנית ובתורת היחסות הכללית. בתחילת דרכה, בשל היותה אישה, היא לא הורשתה להירשם לאוניברסיטה, דבר שהותר לה רק ב- 1904. את הדוקטורט סיימה בהצטיינות יתרה ב-1907, אך לא הורשתה ללמד במשך שנים ארוכות על אף שבשנים אלו התבססה כאישה יחידה בין המתמטיקאים הבולטים בתקופה. בזכות שינויי חקיקה בעקבות תבוסת גרמניה במלחמת העולם הראשונה, אפשרו לה כאשה לקבל מינוי באקדמיה, כך זכתה נתר בשנת 1919 במעמד זוטר של מרצה מן החוץ .עליית הנאצים לשלטון והחוקים שחוקקו לסילוק היהודים ממשרות ציבוריות קטעו את הקריירה האקדמית שלה והיא פוטרה בשל יהדותה. היא הצליחה לעזוב את גרמניה לארצות הברית, שם התקבלה לעבודה כמתמטיקאית במכללת ברין מאר, מכללת נשים יוקרתית, שם נפטרה ב-1935.

נתר לא הייתה המדענית והחוקרת היחידה ממרכז אירופה בכלל ומגרמניה בפרט שניסתה לפלס את דרכה ושנתקלה בקשיים ובקושי כפול – כאישה וכיהודיה. דומות לה בדרך זו היו, בין היתר, גם חוקרות מתחומים אחרים כמו: ההיסטוריונית הדוויג הינצה גוגנהיימר, המזרחניות הדוויג קליין ואילזה ליכטנשטטר, הפיזיקאית ליזה מייטנר.

בשל מעמדה והשפעתה יוצאי הדופן, נתר תהווה עבורנו מודל שבאמצעותו נבקש להעמיק את הדיון בחוקרות ומדעניות יהודיות בגרמניה מנקודת מבט רחבה. בעבודת הקבוצה נבקש לברר את קורותיהן של החוקרות והמדעניות במישור האישי והמקצועי; ונדון בשאלות כיצד תקופת "בין המלחמות" השפיעה על התפתחות המדע והמדעניות, לאן התפתח המחקר עליו שקדו ולעמוד על המשמעות של מחקרן, הגניאולוגיה שלו, מעבר הידע והמשכיותו; תוך התחקות אחר דרכים חלופיות בהן פעלו נשים שנמנעה מהן השתלבות באוניברסיטאות ובמוסדות מחקר. הקבוצה תשלב מספר תחומים, ביניהם: היסטוריה של המדע, חקר מגדר, היסטוריה מוסדית, Exile Studies, חקר סכסוכים, מדע המדינה ועוד.

בשיתוף פעולה עם
0
    0
    סל הקניות שלך
    סל הקניות ריקחזרה לחנות

    חיפוש באתר

    כניסת משתמשים