אריך הכפול – קובץ מאמרים על דמותו ויצירתו של אריך קסטנר (1899–1974) לציון חמישים שנה למותו

קול קורא להגשת מאמרים

בשנת 2024 ציינו חמישים שנה למותו של אריך קסטנר – משורר וסופר, פובליציסט, עיתונאי, מחזאי ותסריטאי, שזכה לתהילת עולם בעיקר בשל ספרי הילדים שכתב. קסטנר חולל מהפכה בספרות הילדים והנוער: הוא הציע מודלים חדשים לכתיבה לקוראים צעירים והיה לאחד השותפים החשובים ליצירתה של ספרות ילדים ונוער מודרנית בגרמניה ובעולם כולו. בשנותיה האחרונות של רפובליקת ויימאר השתייך קסטנר לבוהמה ולחוגי השמאל הליברלי האינטלקטואלי, ובמסגרתם שלח ידו בשלל תחומי כתיבה – פיליטונים, מאמרים, תוכניות-קברט, שירים,ואף פרסם את הרומן החשוב פרי עטו, "פביאן" (1931). לצד ספרות למבוגרים, החל באותה עת בכתיבת ספרות הילדים הנודעת שלו. ספר הילדים שפרסם ב־1928, "אמיל והבלשים", זכה לאהדה רבה מאוד בציבור ואף עובד לסרט. ספריו האהובים הבאים – "פצפונת ואנטון" (1931) "הכיתה המעופפת" (1933) ו"אמיל והתאומים" (1934) – הציעו ספרות מסוג חדש, מזו שעוסקת בבעיות היום יום האמיתיות של ילדים מנקודת מבטם שלהם. בצידם כותב גם ספרות פנטסטית למחצה, כגון "שלושים וחמישה במאי" (1931). כתיבתו נוכחת בתרבויות רבות לא רק בשל תרגום ספריו, אלא גם בזכות עיבוד יצירותיו לאמצעי ביטוי אמנותיים נוספים, בעיקר שירה, מחזות וסרטי קולנוע.

לצד זאת, התנהגותו בתקופת הרייך מטילה צל כבד על כתיבתו וטוענת אותה במורכבות. קסטנר בחר להישאר בגרמניה הנאצית. אומנם הוא נחשד כאיש שמאל, חלק מספריו הועלו באש והוא אף נחקר אצל הגסטפו, אבל התמיד בפרסום ספריו בשווייץ באישור השלטונות ואף הוסיף לכתוב ולפרסם בגרמניה בשם בדוי. הוא שיתף פעולה עם תעשיית הסרטים הגרמנית, שהייתה בבעלות השלטונות ובפיקוחם. לאחר המלחמה עבר למינכן, שם כתב את ספרו המפורסם "אורה הכפולה", ועסק בעיקר בקברט. הוא לא פרסם כמעט דבר על התקופה הנאצית. עם מותו הועבר עיזבונו לארכיון הספרות הגרמנית במרבך, הכולל כמויות עצומות של מכתבים שקיבל מקוראיו הצעירים ברחבי העולם לאורך כל חייו.

מכון ליאו בק ירושלים מזמין אתכם להגיש מאמרים מקוריים, שלא התפרסמו בעבר, העוסקים בדמותו וביצירתו של אריך קסטנר. אנו מעוניינים ליצור מפגש של חוקרות וחוקרים עם יוצרים, סופרים, אנשי חינוך ותקשורת, שיעסקו כולם בדמותו ובאישיותו של קסטנר בהקשרים ההיסטוריים, הפוליטיים והחברתיים שבהם פעל, וכמובן ביצירתו הענפה ובהתקבלותה. נשמח לקבל הצעות למאמרים בנושאים הבאים, אך גם נושאים אחרים שאינם מצוינים כאן יישקלו בהחלט: הביוגרפיה של קסטנר (ילדותו ונעוריו, פעילותו בתקופת ויימאר ובתקופה הנאצית, חייו לאחר המלחמה); אישיותו (יחסו לילדים, קשריו המשפחתיים, יחסיו עם הוריו, יחסו לנשים ולמגדר); יצירתו של קסטנר (בספרות הילדים והמבוגרים, בכתיבה העיתונאית, בשירה, בתיאטרון, בקולנוע); התקבלותו והשפעתו (בתרבות העברית, בספרות הילדים, בקולנוע, בתרגומי יצירתו).

אורך המאמרים לא יעלה על 6,500 מילים, כולל הערות שוליים. יש לצרף

תקציר (150–300 מילים). נא להקפיד לכתוב את המאמר על פי ההנחיות ודוגמת הכתיבה

המופיעות באתר מכון ליאו בק: www.leobaeck.org/קול-קורא/.

את המאמרים יש לשלוח למערכת בדואר אלקטרוני עד ל־31 במאי 2025.

לכתובת הדוא"ל: sharon.livne@leobaeck.org

קבלת המאמרים לפרסום כפופה להליך ביקורת עמיתים כמקובל.

עורכי הקובץ: מר דוד ויצטום, ד"ר שרון גורדון, ד"ר שרון ליבנה.

ועדה מייעצת: פרופ' משה צימרמן, פרופ' זהר שביט