החיפוש אחר העם העברי: תנ"ך ונאורות בגרמניה מציג נקודת מבט לא צפויה על היחס לעם ישראל התנכ"י בתרבות הגרמנית הנוצרית בעידן הנאורות, ועל המשמעויות שהוענקו במאה ה-18 להיסטוריה העברית הקדומה. דמותו של עם ישראל הקדום שימשה מודל ללאומיות הגרמנית בשלביה המוקדמים, ומשוררים, הוגים ומלומדים גרמנים אימצו את המודל העברי כמופת פואטי, תרבותי ופוליטי. – הדימוי של עם ישראל המקראי, כפי שהוא מוכר לנו כיום, התעצב בגרמניה דווקא, במחצית השנייה של המאה ה-18. תיאולוגים ומלומדים גרמנים חקרו את "הברית הישנה" ודנו באופן היסטורי ואתנוגרפי בעם העברי הקדום. הפרשנות האלגורית, שהייתה מקובלת עד תקופה זו, הוחלפה בהתייחסות לטקסט התנכ"י כאל תעודה היסטורית, המתארת הוויה אקזוטית מרוחקת. – החיפוש אחר העם העברי חושף מתח בין שתי מגמות מתנגשות בתוך מסגרת הלאומיות הנוצרית הגרמנית: האחת ששאפה לטיהור התרבות הגרמנית והנוצרית, מהשפעת התנ"ך, והאחרת שביקשה לשוב לברית הישנה, ולשאוב לגיטימציה לקיום הנוצרי-לאומי מרעיון הבחירה התנכ"י.