ספרו הבולט ביותר של רוזנצוייג הפורט את שיטתו הפילוסופית והשקפת עולמו של ההוגה היהודי החשוב.
עניינו המיוחד של הספר הוא בגיבושה של שיטה פילוסופית ביחס לתיאולוגיה היהודית, שיטה שאיננה נובעת מתוך מניעים אפולוגטיים ומופקעת מכל תלות ראשונית במניע חיצוני כלשהו – פילוסופי או היסטורי. הוא מגשר בין פילוסופיה ותיאולוגיה, מדע ואמונה.
תרגם מגרמנית וצירף הערות יהושע עמיר; הקדים מבוא והוסיף ביאורים משה שוורץ.
