מקהילת זיכרון למרכז מחקר: תולדות מכון ליאו בק בירושלים

כיצד יש לזכור את מורשתה של יהדות גרמניה ואיזו משמעות נודעת לה לאחר השואה? האם החוויה ההיסטורית והתרבותית של הקהילה היהודית דוברת הגרמנית וניסיונותיה ליצור שילוב מודרני בין המסורת היהודית לערכי יסוד אוניברסליים עודם רלוונטיים? האם המחקר והעיסוק במורשת זו מעניינים רק את יוצאי יהדות זו בלבד או שמא צריך להיות להם חלק בעיצובה של היהדות הישראלית החדשה? – ספר זה עוסק בתולדותיו של מכון ליאו בק ירושלים. מייסדיו ומנהליו של המכון, ובהם אנשי רוח ומנהיגים ציונים בולטים מבין יוצאי גרמניה בישראל כמו מרטין בובר, גרשם שלום, עקיבא ארנסט סימון וקורט בלומנפלד – התמודדו לאורך השנים עם שאלות יסוד אלה וניסו להציע להן פתרונות. – הספר יצא לאור לציון יובל חמישים להקמתו של המכון, מציג את מניעיהם ולבטיהם של בני דור המייסדים של המכון ואת הדרכים השונות שבהן פעלו לעצב את זיכרון דמותה של היהדות הגרמנית ולקדם את חקר מורשתה. הוא גם מתאר את הצלחתו של המכון ליצור מתוכו דור ישראלי הממשיך את דרכם של המייסדים בחקר המורשת היהודית-גרמנית מתוך פרספקטיבות חדשות. – פרופ’ גיא מירון הוא מרצה בכיר במכון שכטר למדעי היהדות וחוקר במכון הבין-לאומי לחקר השואה ביד ושם. ספרו “מ’שם’ ל’כאן’ בגוף ראשון: זיכרונותיה של יוצאי גרמניה בישראל” ראה אור בהוצאת מגנס ומרכז קבנר להיסטוריה גרמנית.