רומן עם העבר : הרומן ההיסטורי היהודי-הגרמני מן המאה ה-19 ויצירתה של ספרות לאומית

רומן עם העבר הוא פרי מחקר חדשני ומקיף, החושף פן חדש בסוגיית צמיחתה של הלאומיות העברית. – לקראת מחצית המאה ה-19 נאבקו יהודי גרמניה להשגת שוויון זכויות ולשינוי תדמית היהודי והיהדות. בעקבות הצלחתו של הרומן ההיסטורי הגרמני כמכשיר אידאולוגי מרכזי בשכתוב ההיסטוריה הגרמנית אימצו גם יהודי גרמניה את הז’אנר. מעצבי התרבות במחנות האידאולוגים השונים היו מאוחדים ברצון להתהלך בין אחיהם הגרמנים כבעלי תרבות עתיקה ומיוחסת, אך גם הבינו שבאמצעות הרומן הפופולרי ניתן להחדיר לתודעת קוראיהם הצעירים תפיסות חדשות. – רבנים, מחנכים ומנהיגי קהילה נודעים שעסקו בכתיבה היסטוריוגרפית ודתית, כתבו בלהט עשרות רומנים היסטוריים לבני הנעורים ולמשפחה, ואף שהקפידו לטשטש את הפן הלאומי של ההיסטוריה היהודית הרי שעצם בחירת התקופות, התימות, המטאפורות והגיבורים עוררו את מה שמכונה היום “ניצני הרגש הלאומי”. – במזרח אירופה, בהתלהבות לא פחותה, תורגמו-עובדו הרומנים לעברית, שם ענו לצורכי תנועת התחייה. שוב שוכתבה ההיסטוריה היהודית, הפעם לצרכים לאומיים במובהק. יחד עם הרומן ההיסטורי העברי של מאפו ועם רומנים אנגליים פילושמיים, הם תרמו ליצירתה של ספרות עברית לאומית חדשה. – ד”ר ניצה בן-ארי, מרצה באוניברסיטת תל-אביב, עוסקת בחקר התרבות ובחקר התרגום. לצד מחקריה התיאורטיים בקשר שבין ספרות ואידאולוגיה ובנורמות של תרגום, תרגמה ספרים מאנגלית, גרמנית, צרפתית ואיטלקית.