קבוצת מחקר

הסכם לוקסמבורג והשפעתו בראייה מחודשת: מחקרים חדשים, תובנות חדשות

על הקבוצה

ב-10 בספטמבר 1952, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, מדינת ישראל והוועידה לתביעות חומריות יהודיות נגד גרמניה חתמו על הסכם פיצויים מרחיק לכת בלוקסמבורג. תחת מה שנקרא הסכם לוקסמבורג ושני הפרוטוקולים שלו, מערב גרמניה שילמה עבור שילובם של חצי מיליון ניצולי שואה במדינת ישראל וכן פיצויים אישיים לקורבנות הנאצים. ההסכם היה פורץ דרך ומאז 1952 וודאי לאחר תום המלחמה הקרה –  המשא ומתן שקדם להסכם, ההסכם עצמו, ולא פחות היחסים הגרמניים-יהודים-ישראלים שצמחו ממנו, משרתים כמודל להתמודדות עם עוולות העבר במקרים אחרים שהתרחשו לאחר השואה.

לציון יום השנה ה-70 להסכם לוקסמבורג, מטרת קבוצת המחקר היא ללמוד, לדון ולחשוב יחד על ההסכם ולנסות ולהבין את השפעתו על מקרים אחרים של עוולות היסטוריות. מתוך התבוננות אינטר-דיסציפלינרית נבקש להתמקד בהסכם עצמו וברבדים השונים המרכיבים אותו (היסטוריים, דיפלומטיים, כלכליים, חברתיים, משפטיים, מוסריים, לשוניים ועוד) ובד בבד נעמוד על האופן בו מקרים נוספים נשענים על ההסכם, מתבססים עליו ומפרשים אותו באופן חדש.

קרא יותר
ראשי הקבוצה
איריס נחום

ד"ר איריס נחום היא מרצה בכירה להסטוריה מודרנית של מרכז אירופה באוניברסיטה העברית, שם היא משמשת גם כסגנית מנהלת מכון יעקב רובינסון להסטוריה של זכויות אינדיבידואליות וקולקטיביות. רוב מחקריה ופרסומיה בוחנים את האינטראקציות המורכבות בין דרישות, פרקטיקות ושיחים של פיצויים (Wiedergutmachung) בהקשרים פנים-גרמניים, גרמנים-ישראליים וגרמנים-יהודיים.

ספרה האחרון הוא Nationalbesitzstand und “Wiedergutmachung”. Zur historischen Semantik sudetendeutscher Kampfbegriffe. הספר מראה כי תביעות הפיצויים של הגרמנים מחבל הסודטים לשעבר כנגד הרפובליקה הצ'כית אחרי 1989 לא היו תופעה חדשה. למעשה, הגרמנים בצ'כוסלובקיה כבר תבעו פיצויים מפראג על נזקים לנכסיהם הלאומיים בסוף מלחמת העולם הראשונה ולאורך כל התקופה שבין המלחמות.

פרויקט המחקר הנוכחי שלה עוסק ב"חוק השוואת הנטל" של מערב גרמניה (Lastenausgleichsgesetz). מידע על מחקר זה תוכלו למצוא ב-https://iris-nachum.huji.ac.il/current-projects.

קרא יותר
נועה דיין
רגולה לודי

רגולה לודי (Ludi), פרופסורית להסטוריה מודרנית באוניברסיטת ציריך; חוקרת במכון הבין-תחומי לאתיקה וזכויות אדם באוניברסיטת פרייבורג; ומנהלת פרויקט מחקר של המכון השווייצי הלאומי למדעים על תולדות ההתנדבות החברתית ויחסי המגדר מאז שנות ה-70.

מחקריה הקודמים התמקדו בשילומים לקורבנות הנאציזם, בפליטים ובמדיניות מתן המקלט בשנות ה-30 וה-40, ובדיונים מוקדמים בשאלת זכויות האדם הבינלאומיות. הפרסומים העיקריים בנושא השילומים הם:

  • Reparations for Nazi Victims in Postwar Europe, Cambridge: CUP 2012;
  • “Second Wave Holocaust Restitution, Post-Communist Privatization and the Global Triumph of Neoliberalism in the 1990s”, Yod 21 (2018);
  • “The Vectors of Postwar Victim Reparations: Relief, Redress and Memory Politics,” Journal of Contemporary History3 (2006).
קרא יותר
משתתפי הקבוצה
הסכם לוקסמבורג והשפעתו בראייה מחודשת: מחקרים חדשים, תובנות חדשות
ארנדט אנגלהרדט

ד"ר ארנדט אנגלהרדט (Engelhardt) עובד מאז 2006 כהסטוריון של התרבות במכון לייבניץ להסטוריה ותרבות יהודית – שמעון דובנוב. הוא השלים לימודי דוקטורט באוניברסיטת לייפציג. עבודת הדוקטורט עסקה באנציקלופדיות יהודיות מודרניות, ויצאה כספר בשם Arsenale jüdischen Wissens. Zur Entstehungsgeschichte der ‘Encyclopaedia Judaica’ (Göttingen: Vandenhoeck & Ruprecht, 2014).  כרגע הוא חוקר-עמית במרכז מינרבה ע"ש פרנץ רוזנצווייג באוניברסיטה העברית בירושלים. ספרו הנכתב בימים אלה, Public Emancipation and Literary Belonging: On the Materiality of German-Language Jewish Publishing Cultures in the Nineteenth Century , משחזר את הממדים החומריים והתרבותיים של המסחר היהודי בספרים בגרמנית והקריאה היהודית בספרים אלה בעידן האמנציפציה, בהקשר של מגמות נרחבות יותר בהסטוריה האינטלקטואלית של אירופה.

הסכם לוקסמבורג והשפעתו בראייה מחודשת: מחקרים חדשים, תובנות חדשות
רחל בלומנטל

רחל בלומנטל (Blumenthal) היא עמיתה במכון המחקר ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית. היא חוקרת את העידן הבתר-מלחמתי ואת ההשלכות ההרסניות של מלחמת העולם השנייה. עבודת הדוקטורט שהגישה לאוניברסיטה העברית עוסקת ב"וועידת התביעות, מדינת ישראל והגולה: 1951-1964". באוגוסט 2021, פרסמה הוצאת לקסינגטון את ספרה Right to Reparations: The Claims Conference and Holocaust Survivors, 1951-1964.. בלומנטל גם קיבלה תואר שני במשפטים (LL.M) מאוניברסיטת תל אביב, וכן את הפרס לאקדמאים זוטרים ע"ש סאלו וז'אנט ברון מאוניברסיטת וינה (2021). בימים אלה היא חוקרת עימותים בין פליטים לתושבים מקומיים באוסטריה העילית ובזלצבורג אחרי המלחמה, וכן את המודל האוסטרי של צדק מאחה.

הסכם לוקסמבורג והשפעתו בראייה מחודשת: מחקרים חדשים, תובנות חדשות
גוסטבו גוסמן

גוסטבו גוסמן (Guzmán) הוא עמית פוסט-דוקטורט במכון ללימודים יהודיים של אוניברסיטת פוטסדם. פרויקט המחקר הנוכחי שלו עוסק ב הגירת יהודים מגרמניה לצ'ילה, פרו ובוליביה – שלוש ארצות האנדים בדרום אמריקה – ובהשפעת השילומים הגרמנים על יהודי מדינות אלו. ד"ר גוסמן קיבל תואר דוקטור להסטוריה מאוניברסיטת תל אביב. עבודת הדוקטורט שלו, בהנחיית פרופ' רענן ריין, ניתחה את גישות הימין בצ'ילה כלפי יהודים משנות ה-30 ועד שנות ה-70, וחשפה תמורות והמשכיות לאורך זמן.

הסכם לוקסמבורג והשפעתו בראייה מחודשת: מחקרים חדשים, תובנות חדשות
שיר גנור

שיר גנור היא הסטוריונית של יהדות דוברת גרמנית וגרמניה המודרנית. מחקרה מתמקד בקשרים שבין הגירה בכפייה, זכרון, וזהות תרבותית. היא פרופסור חבר להסטוריה באוניברסיטת מינסוטה, שם היא מלמדת נושאים כמו ההסטוריה של רצח עם, גירוש וזכויות אדם. בימים אלה היא שוקדת על ספר בשם In Scattered Formation: Displacement, Alignment and the German-Jewish Diaspora. מחקר זה  מתחקה אחר צמיחתה של רשת בין-לאומית של פליטים יהודים בגולה, שנמלטו מגרמניה הנאצית והשטחים שסיפחה.

נועה דיין
לורנה דה ויטה
הסכם לוקסמבורג והשפעתו בראייה מחודשת: מחקרים חדשים, תובנות חדשות
עירית חן

עירית חן היא דוקטורנטית במחלקה להסטוריה יהודית ויהדות בת-זמננו באוניברסיטה העברית בירושלים, בהנחיית פרופ' יפעת וייס וד"ר שרון לבנה. היא עומדת בראש הארכיון ליהדות דוברת גרמנית בישראל (AGSJI) במרכז DAAD ללימודים גרמניים ואירופיים באוניברסיטת חיפה, ומשמשת כעמיתת מחקר במרכז קובנר להסטוריה גרמנית באוניברסיטה העברית. עבודת הדוקטורט שלה מתמקדת במשלחת הרכש לקלן, הנציגות המסחרית הרשמית הבלעדית של ממשלת ישראל ברפובליקה הפדרלית של גרמניה – מערב גרמניה – לצורך יישום הסכם השילומים. הנציגות החלה לפעול בגרמניה במאי 1953, חודשים מספר לאחר אשרור ההסכם, והיא נסגרה באוגוסט 1965 עם כינון היחסים הדיפלומטיים בין גרמניה לישראל, עוד לפני שהסכם השילומים פג רשמית. לאורך תריסר שנות פעילותה של המשלחת בגרמניה, היו אנשיה שליחים ישראלים ממוצא יהודי-גרמני. המחקר בוחן את תפקידם ותרומתם של חברי המשלחת, ששבו לארץ מולדתם כנציגי מדינת ישראל, בעיצוב הקשרים המוקדמים בין שתי המדינות סביב הסכם השילומים, באופן שהוביל בסופו של דבר לכינון יחסים דיפלומטיים רשמיים.

הסכם לוקסמבורג והשפעתו בראייה מחודשת: מחקרים חדשים, תובנות חדשות
יעל מישלי

יעל מישלי היא דוקטורנטית בחוג לכלכלת סביבה וניהול בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה באוניברסיטה העברית בירושלים. בעבודת התזה שלה, היא בדקה הבדלים בניידות בין-דורית בין ילדים לניצולי שואה לבין צאצאי מהגרים שהגיעו ארצה לפני המלחמה, ומראה כי ילדי הניצולים התאפיינו במידה רבה יותר של ניידות. מחקרה הצביע על האפשרות שהשילומים תרמו להגברת הניידות הבין-דורית. באמצעות השוואה בין קבוצות של ניצולי שואה שנבדלו בהיקף הפיצויים שקיבלו, בוחנת מישלי שאלה זו כחלק ממחקר הדוקטורט שלה.

 

 

הסכם לוקסמבורג והשפעתו בראייה מחודשת: מחקרים חדשים, תובנות חדשות
אנה צ'יריץ' פבלוביץ'

אנה צ'יריץ' פבלוביץ' (Pavlović) היא דוקטורנטית במחלקת "אטלייה" להסטוריה בין-תחומית באוניברסיטת ELTE, הונגריה. יש לה תואר שני בהסטוריה יהודית מאוניברסיטת מרכז אירופה, הונגריה, וכן במשפט בינלאומי וזכויות אדם מהמכון האירופי, ספרד. קודם לכן, היא קיבלה תואר ראשון ביחסים בינלאומיים מהפקולטה למדעי המדינה, סרביה. פבלוביץ' חוקרת את ההתחדשות של יהודי ספרד בבוסניה, כמו גם את ההשתלבות של מספר תופעות סוציו-פוליטיות משמעותיות כמו חברה אזרחית, תרבות פופולרית, לאומיות וזכרון מלחמת העולם השנייה בבלקנים. בעבר, היא שימשה כעמיתת מחקר במכון מריה סקלודובסקה-קירי לחקר האנטישמיות במזרח ובמרכז אירופה. כיום היא עוסקת בפיתוח מאגר מידע מקוון לשם שימור והחייאת המורשת היהודית של דרום-מזרח אירופה.

הסכם לוקסמבורג והשפעתו בראייה מחודשת: מחקרים חדשים, תובנות חדשות
גדעון ראובני

גדעון ראובני הוא ראש מכון ויידנפלד לחקר היהדות. הוא פרסם חיבורים רבים במגוון נושאים, כולל הסטוריוגרפיה, ספורט, תרבות הקריאה והסטוריה כלכלית של היהודים. ספרו האחרון, Consumer Culture and the Making of Modern Jewish Identity (Cambridge University Press), זכה ב-2018 בפרס האמריקאי לספר היהודי הטוב ביותר (National Jewish Book Award). באחרונה הוא היה עורך שותף של הספר The Future of German-Jewish Past (Purdue University Press, 2021). כעת הוא שוקד על ספר העוסק בתולדות הסכם השילומים של 1952.

בשיתוף פעולה עם
0
    0
    סל הקניות שלך
    סל הקניות ריקחזרה לחנות

    חיפוש באתר

    כניסת משתמשים

    דילוג לתוכן