קבוצת מחקר

יהודים, חינוך חדשני ובנין לאום: מבט מישראל על המרחב הדובר גרמנית בעת החדשה המאוחרת

על הקבוצה

העת החדשה הביאה עימה הבטחות לחינוך חדש. העיסוק הפילוסופי בדרכי ההכרה של המוח האנושי, התבססותה של הפסיכולוגיה וחקר התפתחות הנפש כמדע, השתרשותו של רעיון השוויון האזרחי והתפתחותה של מדינת הלאום – כל אלה תבעו מחשבה על דרכי ההתנהגות של ילדים רכים בשנים כמו גם של בני נוער, והולידו אידיאולוגיות ובהתאם גם פרקטיקות שונות ליישומן. החינוך, כשיח וכפרקטיקה, היה לאחד מסימניה של המודרנה, היסטורית ומהותית. רוח זו לא פסחה על העולם היהודי והשינויים שתבעה הצמיחו יוזמות פנים קהילתיות ועל-קהילתיות לשינוי פני החינוך המסורתי. בתוך תהליכים אלו ניתן לכוון זרקור אל המרחב הדובר גרמנית, אשר במהלך מאתיים וחמישים השנים האחרונות היה למרכז של פיתוח רעיונות פדגוגיים, שיטות הוראה, ומיסוד מערכת חינוך אזרחית, והשפעתו ניכרת הרבה מעבר לגבולותיו הגיאוגרפיים.
קבוצת המחקר עוסקת בחשיבות של המרחב הדובר גרמנית להיסטוריה של החינוך בכלל, ולחינוך היהודי והישראלי בפרט, תוך דגש על בחינת אספקטים טרנס-לאומיים, היסטוריה מקומית, מעברי ידע וסוכניו, התבססות פרופסיות, יצירת רשתות מקצועיות ואחרות וקשרי השחקנים בהן, ומתוך מודעות למתודולוגיה של היסטוריות שזורות (Entangled Histories) התופסת מקום מרכזי כיום בתת הדיסציפלינה של ההיסטוריה של החינוך. המבט והניתוח שמציעות ההיסטוריות השזורות מבקשים להתעלות מעל המסגרת הלאומית שהכתיבה את כתיבת ההיסטוריה במשך עשורים ארוכים, תוך מודעות לכל ההקשרים של תהליכי בניית לאומים ומלמדים על ההיברידיות של היווצרות המוסדות הלאומיים עצמם.
חברי הקבוצה הינם תלמידי מחקר, שעבודותיהם עוסקות במגוון נושאים לאורך העת החדשה, ומפגשי הקבוצה החודשיים מוקדשים לדיונים מתודולוגיים, לניתוח מחקרים משמעותיים מתוך הפרספקטיבות של כל אחת ואחד מהמשתתפות ולאירוח חוקרים בכירים. כל זאת, מתוך כוונה שהעמקת השיח תאפשר לייצר בסוף שנת הלימודים פרסומים בעלי מכנה משותף מתודולוגי, שיעמיק בקרב הקהילה המחקרית דוברת העברית את העיסוק בהיסטוריה של החינוך וקשירת המרחב הדובר גרמנית אליה.

 

קרא יותר
ראש הקבוצה
ד"ר מרים סמט

ד"ר מרים סמט היא עמיתת מחקר לפוסט דוקטורט בפרויקט DFG בראשות פרופ' אולריקה פילארצ'יק (האוניברסיטה הטכנית בראונשוויג) ופרופ' עופר אשכנזי (האוניברסיטה העברית בירושלים). מחקריה עוסקים בחינוך יהודי וציוני באירופה, במערכת החינוך הישראלית וכרגע היא מתמקדת בשנותיה הראשונות של עליית הנוער ומנתחת אותה באמצעות מתודולוגיית ההיסטוריות השזורות. ספרה, המבוסס על עבודת הדוקטורט שלה וכותרתו "חינוכאים ושיח החינוך בארץ ישראל, 1935-1880" יתפרסם בשנה הבאה בהוצאת מאגנס, לאחר שזכה בפרס עם עולם ע"ש שלמה ובלה ברטל ובפרס ע"ש אלכסנדר דושקין. הספר פורש את תהליכי ההעברה התרבותית של תיאוריות פדגוגיות מאירופה, ובמיוחד מגרמניה, לארץ ישראל בסוף המאה התשע עשרה ובעשורים הראשונים של המאה העשרים. סמט פרסמה גם מאמרים בעברית, באנגלית ובגרמנית בכתבי עת וקבצים העוסקים בהיסטוריה, ובפרט היסטוריה יהודית ובהיסטוריה של החינוך. בשנים האחרונות היא חיה ועובדת בלייפציג.

קרא יותר
משתתפי הקבוצה
יהודים, חינוך חדשני ובנין לאום: מבט מישראל על המרחב הדובר גרמנית בעת החדשה המאוחרת
צבי קונשטט

צבי קונשטט הוא דוקטורנט להיסטוריה באוניברסיטת ג'ונס הופקינס, שם הוא מתמחה בהיסטוריה של אירופה בעת החדשה המוקדמת ובהיסטוריה יהודית. עבודת הדוקטורט שלו היא מחקר בתחום ההיסטוריה של הידע ובמסגרתה נבחנת הישיבה בעת החדשה המוקדמת הן כמוסד קהילתי והן כמרכזה של כלכלת הידע היהודי. במרכז העבודה עומדות ישיבות בוהמיה ומוראביה והיא מביאה לידי ביטוי את התמורות הפוליטיות והדתיות המשמעותיות שהתחוללו במהלך המאה השבע-עשרה.

יהודים, חינוך חדשני ובנין לאום: מבט מישראל על המרחב הדובר גרמנית בעת החדשה המאוחרת
רקפת ענזי

רקפת ענזי, מגישה בימים אלו את עבודת התזה על חינוך מבוגרים באוניברסיטה העברית בשנות הארבעים והחמישים, בהשפעת תפיסות חינוכיות מגרמניה.
במרכז עבודת המחקר ניצבים אברהם הלוי פרנקל ומרטין בובר. למדה גרמנית בברלין, באוסטריה ובישראל.
ענזי היא מורה להיסטוריה ולשון במדרשיית הרטמן, ומדריכה ארצית לשעבר במשרד החינוך בפיקוח על הוראת ההיסטוריה.

יהודים, חינוך חדשני ובנין לאום: מבט מישראל על המרחב הדובר גרמנית בעת החדשה המאוחרת
אוהד פינצ'בסקי

אוהד פינצ'בסקי, לומד לתואר שני באוניברסיטה העברית בחוג של היסטוריה של עם ישראל. הוא מתמקד בחקר יהודי גרמניה ברפובליקת ויימר.

יהודים, חינוך חדשני ובנין לאום: מבט מישראל על המרחב הדובר גרמנית בעת החדשה המאוחרת
טניה שרם

טניה שרם היא בעלת תואר מוסמך בפילוסופיה מאוניברסיטת בן גוריון בנגב ותלמידת מוסמך בתוכנית ליידיש באוניברסיטה העברית בירושלים. מחקרה עוסק בנקודות המגע בין התנועה היידישיסטית וצמיחת הלאומיות היהודית המודרנית. בחינת היידישיזם כתנועה הפועלת בהקשר פוליטי, היסטורי, גאוגרפי ודמוגרפי נועדה לשפוך אור על נקודות המגע בין היידישיזם ובין מגמות לאומיות וקבוצות השתייכות אחרות שהשפיעו על הגדרות זהות מודרניות בקרב יהודי אירופה. מזה מספר שנים היא עוסקת בהוצאה לאור ובתרגום לצד עבודה במכון לקידום תיאטרון יהודי ששם לו למטרה לקדם את שפת היידיש ותרבותה.

0
    0
    סל הקניות שלך
    סל הקניות ריקחזרה לחנות

    חיפוש באתר

    כניסת משתמשים

    דילוג לתוכן