משוררת האוונגרד הגרמניה-יהודייה, אלזה לסקר-שילר, ידועה בהשקפתה הפמיניסטית ובזהותה המגדרית המתנודדת. האחרון טבוע עמוק בפרוזה ובשירתה, ומתגלם בתיאוריה של יוסוף (נסיך תבאי) וטינו (נסיכה מבגדד), שני אלטר-אגו ספרותיים שהמציאה בתחילת הקריירה שלה, ושהשתמשה בשמותיהם, כשמות בדויים לאורך חייה. בעוד שיוסוף מפגין תכונות נשיות וטינו – גבריות, לסקר-שילר סיבכה עוד יותר את העניינים בכך שהציבה את הדמויות הללו בצומת מדומיינת בין יהדות לאסלאם, שבו קשורה קרבתן התרבותית-דתית. קורי העכביש המתקבלים מציגים בפני הקורא הסתבכות מרתקת, שבה גופה הממשי של המחברת, בשרה ודמה, ממלא תפקיד מרכזי במאבקה להיחלץ מהעול הפטריארכלי. ליאורה בינג-היידקר מכנה זאת כ"כוריאו-פנטסיה" של אלזה לסקר-שילר, כלומר ה"ריקוד" המשוכלל שמתפתח מתוך מאבקה האינסופי לשחרור, יתחקה דרך נקודות מבט תרבותיות, אתניות, דתיות ומגדריות כריב פמיניסטי נועז.